חיות
שלושה לבבות, דם כחול וזרועות שחושבות לבד: המדריך המלא לתמנון
התמנון נראה כמו יצור שתוכנן בידי מדען בדיוני: שלושה לבבות, דם בצבע כחול, שמונה זרועות שכל אחת מהן מתנהגת קצת כמו מוח קטן, ויכולת להחליף צבע ומרקם בשבריר שנייה. אבל כל אחד מהפרטים האלה נבדק ותועד במחקר. בכתבה הזאת נעבור עליהם אחד־אחד, ונסביר לא רק מה מוזר בתמנון, אלא גם למה הגוף שלו בנוי כך.
שלושה לבבות, ולכל אחד תפקיד אחר
אצל בני אדם יש לב אחד שמזרים דם גם לריאות וגם לשאר הגוף. אצל התמנון העבודה מחולקת בין שלושה לבבות. שניים מהם, שנקראים לבבות הזימים, יושבים ליד הזימים ודוחפים את הדם דרכם כדי שיקלוט חמצן. הלב השלישי, הלב המערכתי, לוקח את הדם המחומצן ושולח אותו לאיברים ולשרירים.
ויש כאן פרט מפתיע במיוחד: הלב המערכתי מפסיק לפעום כשהתמנון שוחה. זו אחת הסיבות לכך שתמנונים מעדיפים בדרך כלל לזחול על הקרקעית ולא לשחות. שחייה מעייפת אותם מהר, כי הגוף מקבל פחות דם מחומצן בדיוק כשהוא מתאמץ.
למה הדם של התמנון כחול?
הדם שלנו אדום בגלל המוגלובין, חלבון שמכיל ברזל ונושא את החמצן. אצל התמנון את התפקיד הזה ממלא חלבון אחר, המוציאנין, שמבוסס על נחושת במקום על ברזל. כשההמוציאנין קשור לחמצן הוא מקבל גוון כחלחל, ולכן הדם של התמנון כחול.
ההמוציאנין מתאים במיוחד לחיים במים קרים ודלים בחמצן, ולכן הוא נפוץ אצל רכיכות וסרטנים שחיים בתנאים כאלה. אבל יש לו גם חיסרון: הוא רגיש מאוד לשינויים בחומציות המים. זו אחת הסיבות שמדענים מודאגים מהשפעת החמצת האוקיינוסים על תמנונים ועל קרוביהם.
מוח שמתפזר לאורך הגוף
לתמנון יש מערכת עצבים גדולה במיוחד ביחס לחסרי חוליות. החלק המפתיע הוא המיקום: כשני שלישים מתאי העצב שלו לא נמצאים בראש, אלא בזרועות. לכל זרוע יש מקבץ עצבים משלה, והיא מסוגלת לחוש, לגעת, לטעום ולבצע תנועות מורכבות כמעט בלי הוראות מהמוח המרכזי.
מכאן נולד הביטוי הפופולרי "לתמנון יש תשעה מוחות": מוח מרכזי אחד, ועוד שמונה מרכזי עצבים בזרועות. זה ניסוח קצת מוגזם, כי המרכזים בזרועות אינם מוחות של ממש, אבל הוא מבטא נכון את העיקרון: חלק גדול מהחשיבה של התמנון מתרחש מחוץ לראש.
הפיצול הזה מאפשר לתמנון לעשות כמה דברים במקביל. זרוע אחת יכולה לחפש מזון בתוך סדק, בזמן שזרוע אחרת בודקת את הסביבה. הזרועות עצמן מכוסות בכפות יניקה שיש בהן קולטנים כימיים, כך שהתמנון למעשה "טועם" את מה שהוא נוגע בו.
הסוואה שאין לה מתחרים
בעור של התמנון יש אלפי תאים קטנים שמכילים פיגמנטים, והוא יכול להרחיב ולכווץ אותם במהירות. כך הוא משנה צבע, מוסיף כתמים או פסים, ואפילו משנה את מרקם העור כדי שייראה כמו אבן, אלמוג או אצה. ההחלפה מתרחשת בתוך שברירי שנייה.
כשההסוואה לא מספיקה, יש לתמנון נשק נוסף: דיו. הענן הכהה מסתיר אותו מטורפים ומאפשר לו לברוח. הדיו מכיל גם אנזים שמגרה את עיני הטורף ופוגע זמנית בחוש הריח והטעם שלו.
חיים קצרים ומסירות עד הסוף
למרות האינטליגנציה המרשימה, רוב התמנונים חיים זמן קצר, לעיתים קרובות שנה או שנתיים בלבד. הזכרים מתים זמן קצר אחרי ההזדווגות. הנקבה שומרת על הביצים שלה, מנקה אותן ומזרימה אליהן מים, ובדרך כלל מפסיקה לאכול לאורך כל התקופה הזאת. היא מתה בערך בזמן שהביצים בוקעות.
מה זה מלמד אותנו?
התמנון הוא דוגמה מצוינת לכך שאינטליגנציה יכולה להתפתח בדרכים שונות לגמרי מאלה של בני אדם. הקו האבולוציוני שלו נפרד מזה שלנו לפני מאות מיליוני שנים, ובכל זאת הוא פיתח יכולות כמו פתרון בעיות ולמידה מניסיון. בגלל זה חוקרים רבים רואים בו "ניסוי טבעי" שעוזר להבין מה בעצם נדרש כדי לחשוב.
בחנו את עצמכם
בבולשיט, משחק הבלופים שלנו, אחת השאלות היא בדיוק על התמנון: כמה לבבות יש לו? השחקנים צריכים להמציא תשובה שקרית אמינה, ואז לנחש מה האמת. אחרי שקראתם את הכתבה הזאת, יש לכם יתרון.